<h1>ארחות חיים הלכ' יום הכפורים סימן ב'</h1>
<h2>דף עד:</h2>
מצות עשה אחרת יש ביום הכפורים והיא לשבות מאכילה ושתיה שנאמר תענו את נפשותיכם ומפי השמועה למדו עינוי שהוא לנפש הוא הצום וכל הצם בו קיים מצות עשה והאוכל בו בטל מצות עשה ועבר על לא תעשה שנאמר וכל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה מאחר שענש כרת למי שלא התענה למדנו שמוזהרין בו על אכילה ושתיה וכל האוכל ושותה בו בשוגג חייב קרבן חטאת קבועה וכן למדנו מפי השמועה שאסור לרחוץ בו [ע"ד ע"א] או לסוך או לנעול את הסנדל או לבעול ומצוה לשבות מכל אלו כמו ששובת מאכילה ושתיה שנאמר שבת שבתון הוא לכם שבת לענין אכילה שבתון לענינים אלו. ואין חייבין כרת או קרבן אלא על אכילה ושתיה אבל אם רחץ או סך או נעל או בעל מכין אותו מכת מרדות.
